פסק-דין בתיק תא"מ 13738-10-09

התביעה שבפניי עניינה דרישה לתשלום שכר עבודה, אשר דורשת התובעת בגין עבודות שמירה שביצעה  עבור הנתבע בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 26.8.08 ואשר צורף כנספח ב' לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע (להלן: "ההסכם").

הצדדים:

התובעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי שמירה וניקיון ובתוקף עיסוקה זה התקשרה עם הנתבע שהינו בעלים של נכס ברחוב קפלן 87 בהרצליה פיתוח (להלן "הנכס") בו ערך עבודות בניה באותה תקופה.

תמצית טענות הצדדים

טענות התובעת

לטענת התובעת היא התקשרה בהסכם למתן שירותי שמירה וניקיון ביום 26 לחודש אוגוסט 2008 עם הנתבע לביצוע עבודות שמירה על הנכס שבבעלותו (להלן: "ההסכם").

התובעת סיפקה שירותי שמירה החל מחודש אוגוסט 2008 ועד לחודש אפריל 2009.

בגין תקופה זו נותר הנתבע חייב לתובעת סך של 47,280 ש"ח כמפורט להלן:

14,000 ש"ח בגין קיזוז נזק לחלון אשר לטענת הנתבע ניזוק באשמת התובעת.

סך של 16,640 ש"ח עבור אי מתן התראה על הכוונה להפסקת התשלום לתובעת בחודש ינואר.

סך של 16,640 ש"ח בגין אי תשלום עבור חודש ינואר.

(סעיף 6 לכתב התביעה).

לטענת התובעת שירותי השמירה סופקו לנתבע בהתאם להסכם שבין הצדדים וגם אם היו תקלות הן תוקנו, ולכל היותר רשאי היה הנתבע לקזז סכום הנמוך בהרבה מהסכום שקוזז.

את הסכמת התובעת לקיזוז עבור תיקון החלון הסבירה היא בכך שהדבר נעשה מחוסר ברירה שכן באותו מועד שבוצע הקיזוז, היה הנתבע חייב לתובעת שכר עבודה עבור מספר חודשים והוא התנה את התשלום עבור אותה תקופה בהסכמת התובעת לקיזוז הנזק אשר לטענתו נגרם לחלון.

את חתימתה של התובעת על  מסמך "סגירת חשבון"  מיום 7.5.09 שצורף כנספח א' לתצהירה של הגברת שועה ואשר נחתם במועד קבלת הצ'ק האחרון, הסבירה היא בכך שהדבר נעשה על ידי השליח שקיבל את הצ'ק ובניגוד לסמכות שהייתה לו חתם על המסמך הנלווה שכלל בתוכו את ההצהרה על סגירת החשבון בין הצדדים. כמו כן טען מנהל התובעת כי האישור הטלפוני שכביכול נתן נבע מחוסר הבנה, שכן, לטענתו, הוא הבין שהוא מסמיך את אותו שליח לחתום על עצם קבלת הצ'ק ולא היה מודע לכך שעל טופס הקבלה הוספה גם הצהרת "סגירת חשבון".

לאור האמור לעיל, חייב הנתבע לתובעת את הסכומים כפי שפורטו בכתב התביעה ויש לבטל את אותן הסכמות להן הסכימה התובעת לכאורה אם "מאילוץ" ואם מתוך אי הבנה.

תמצית טענות הנתבע

הנתבע אינו מתכחש לכך שבין הצדדים נכרת הסכם למתן שירותי שמירה, והוא אף אינו מתכחש לכך שניתנו שירותי שמירה בתקופה שבין אוגוסט 2008 למאי 2009, אלא, שלטענת הנתבע לא עמדה התובעת בהתחייבויותיה  על פי ההסכם שבין הצדדים ושירותי השמירה לא היו ברמה הנדרשת ולא ענו על הנהלים שנקבעו בין הצדדים. לטענת הנתבע, הוא פנה באמצעות מר בן חמו שהיה אחראי על השיפוצים שנערכו בנכס, פעמים רבות לתובעת לשפר את שירותי השמירה, הנתבע ציין כי לא פעם מצא את השומר ישן בעמדת השמירה או בבית האורחים הנמצא בחצר הנכס ,והרי ברור שלא לשם כך שכר שירותי שמירה.

הנתבע ציין מספר אירועים אשר גרמו לו במיוחד להגיע למסקנה שהתובעת לא עמדה בהתחייבויותיה בהתאם להסכם שבין הצדדים. הנתבע ציין את האירוע בו נשבר חלון זכוכית גדול, בחדר המגורים שבנכס ולטענתו, השומרים אפילו לא הבחינו בכך שבבית השכן נערכה מסיבה שבמהלכה נזרקו בקבוקים וחפצים לעבר החלון אשר בסופו של דבר גם נשבר.